I Shot My Love

כשיצאתי הערב מן ההקרנה של סרטו החדש של תומר היימן, I Shot My Love, בסינמטק, הייתי מוצף. הלכתי ברחוב וחשבתי. לכאורה, הסרט עוסק בשואה, ביחסי ישראל וגרמניה, בקשר בין הקורבן למקרבן. לאמיתו של דבר זהו סיפור אהבה.

הסרט מספר על סיפור אהבתו של תומר לאנדראס, בחור גרמני שפגש במועדון גייז, כאשר בא לגרמניה להציע את סרטו הקודם, "בובות של נייר," בפסטיבל ברלין. הוא מתחיל בשיר ששר אנדראס במקלחת, ובסדרת שאלות שתומר ממטיר עליו. עד כמה הוא יודע על העבר של סבו וסבתו, האם הדבר מעסיק אותו וכך הלאה. השאלה האחרונה, והחשובה מכולן, במפגש הראשון, הייתה, מתי ניפגש שוב.

תשובתו של אנדראס לשאלה הזאת מגיעה אחר זמן, כאשר הוא מפתיע את תומר, ובא ארצה עם כרטיס פתוח, במטרה לבדוק ולקיים את סיפור אהבתם.

בהמשך הסרט, מתוודע הצופה לאימו של תומר ולבני משפחתו, וגם לבני משפחתו של אנדראס. אחת הסצנות המרגשות בסרט, אף על פי כן שהיא מעט מניפולטיבית, היא זו, שבה אנדראס קורא בגרמנית קטע מן ההגדה של פסח, בליל הסדר בכפר הולדתו של תומר. היא מרגשת, מפני שהוא קורא בקולו הצלול, הרך והמתנגן כל כך, את "ועינום ועבדו אותם ארבעים שנה" וכו'. היא מניפולטיבית, כי תומר הוא זה שבחר לו את הקטע שיקרא, למול המצלמה. ולא בכדי.

היחסים האמיתיים בסרט, העמוקים מכל והמרגשים כל כך, הם בין תומר, אנדראס והמצלמה. מול סיפור העבר הגדול, ההיסטורי, של השמדת היהודים בגרמניה הנאצית, עבר המרחף מעל השניים ומעל סרטם, ישנו עבר אחר לגמרי, פרטי וכואב. אנדראס מספר, ושב ומזכיר לתומר, כיצד נוצל מינית בילדותו על ידי כומר, ואיך הוריו לא הבחינו בכך, או התעלמו מזה. הוא גם אומר לתומר, ברכות האופיינית לו, אבל במבע בהיר וכואב, שעד כה לא חווה את הסיפור הזה כסיפור חייו שלו, בן זוגו – ואולי לא ראה את בן זוגו לאמיתו כלל – אלא רק כעוד סיפור שהוא יכול לתעד באמצעות המצלמה.

מן הרבדים העמוקים והמורכבים שהסרט הזה עשוי מהם, וגם משמו, מתברר, כי התוקפנות כאן שייכת לתומר, שהעמיד עצמו מאחרי המצלמה, מתגונן מאחריה, תוקף באמצעותה. הוא חודר לאינטימיות שלו ושל בן זוגו, לרגעים מלאי כאב שחווה אימו, לסבל שעוברים הוריו של אנדראס בחג המולד, שבו ביקרו אצלם, ואינו חס על איש. כולם נהיים קורבנות אמנותו.

נדמה לי, שזה מה שעומד מאחרי השם הקולע כל כך של הסרט, "I Shot My Lover." היחסים המורכבים של אמן עם אהובו, עם גיבורי חייו. מאחרי השאלות הגדולות המרחפות בסרט הזה מסתתרות שאלות אחרות לגמרי. עד כמה אנו, כאמנים, מנצלים את בני זוגנו, בזה שאנו הופכים אותם ל'חומרים' בתוך היצירה שלנו. וכמה אהבה עוד נותרת מזה.

אני מקווה בשביל שניהם, שעוד נותרה. מפני ששניהם, האחד במראהו, בדיבורו וברגישות נפשו, והאחר, בעמדה המתגוננת אבל הרכה, הנוגעת והנוקבת מאחרי מצלמתו, הם שני נערי מחמדים. והלוואי וימשיכו יחד, וגם כל אחד לחוד, באמנותם.

תומר ואנדראס
מודעות פרסומת

6 thoughts on “I Shot My Love

  1. הי אילן, למקרה ואתה לא מכיר את 'בדרך הביתה' הסדרה של תומר בה נחשף לראשונה (לציבור) הסיפור שלו ושל אנדראס, שווה להיכנס ללינק שקישרתי אליו בשמי ולצפות, אחת הסדרות המרגשות שיצא לי לראות.
    את הסרט החדש עדיין לא יצא לי לראות, אבל אני בטוח שהוא מרגש לא פחות.

  2. היי אילן- יש את את כל הסדרה- בדרך הביתה, באתר של יס.

    הסרט עצמו הוא קיצור של הסדרה לשעה וחצי שעתיים, הסדרה עצמה מצמררת, ואם התאהבת באנדראס, אני חושבת שבנועה, האמא, יש מצב שתתאהב אפילו עוד יותר.
    לנועה מגיעה סרט משלה, אני חושבת שאפילו תומר עשה עליה סרט, אבל אני לא מצליחה למצוא אותו בשום מקום.

  3. שלום אילן: לעניות דעתי, סירטו האוטוביוגרפי של תומר היינמן, חברי היקר, מתעד מצב דרך קטעי במישפחתו של תומר ושל בן זוגו, ומתמקד באנדראה ואימו ביחסי גומלין בניהם ואיתו כמשולש עם כי הדמות המרכזית של הסרט התעודי זה הוא תומר בכבודו ובעצמו, כי חיי, כמברר, כסוקר, כחוקר, כחווה דעות, כמשטיח וכמעמיק בשלבים שונים, משתעזע, נהינה, מתחבב על חברו, מעריץ ומגן על רגשותיו, לפי השקפתו: להיות טסריטאי/במאי ו"לעזות אהבה" כמה יותר, להזדיין. בעצום, סרט תעודי הופך מיידית לסרט ווידואי וחשיפתי, בפשטות, לפי אופיו של תומר ורץ על סרט נע בחייו כאדם זריז ופעלתני ושאננות נהינתנית גופנית/מינית ואישית על חברו לחיים, עד היום. יש כמה רגעים של תמרון או מניפולציה רגשנייים מלודרמאטיים המקרבת תיעוד לטלנובלה לטינואמריקאית אופייניים בערוץ וויווה במיוחד בהחדרת מוסיקה/ שירים רומנטיים אולי מידי, כדי לשבור את הקהל בדמעות עצובות ולגרום למתח ריגשי אדיר ולהרפות בקטעים מצחיקים לכאורה. נכרת נימה אומנותית חזותית בצילומי חוץ בנופי גררמניה מקור אידאליזציה פולקלורית של אומן ממוצע ישראלית המחפש את ההיבדלי תרבות וביחד מתחבר לאחדות ולכוללניות עם אנדראס הגרמני ומושפע כמו כל תתייר בינלאומי מביטחון יתר והיחלטיות הישראלית בסטרייטים ובהומואיים כאחד….ארבע שנים חלפו וזוגיותם של תומר ואנדראס קיימת איתנה מייוסדת על פעלתנותו של תומר ובדרך הפוכה על שאננותו של אנדראס…הרבה שאילות מתעוררות בלי תשובה מספקת ועולה חשש של שימוש מיסחרי של זוגיותו של הבמאי וניצול בני מישפחה ברגעים איטימיים (חבריי שישבו לידי בציפיית הסרט, דיווחו לי על חששות אלה)…תומר הוא במאי מנוסה, כישרוני ומכיר את דפוסי הקהל ותגובותיו…נושא מרכזי הוא חשיפת אהבתו של תומר לאנדראס בפרטי פרטים, נושא אישי, כמובן, שיוצא להקרנות, לקהל הרחב בעולם כולו…טהור ואנושי?…ממוסחר?……..תעלומה!!!

השאר תגובה