תועבה

היום, באתר "סרוגים," של בני הנוער הלאומי דתי, התפרסמה ידיעה, לפיה "הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, חרג מהרגלו לא לדבר על תופעת ההומוסקוסאליות ובמאמר ארוך שיתפרסם בשבת הקרובה תקף את ניסיונות הלגיטימציה לתופעה: 'תועבה זו היא התועבה בה"א הידיעה. המעשה שנתייחדו בו הארצות היותר טמאות והתרבויות היותר שפלות עלי אדמות.' עוד הוסיף ואמר, כי "הוא מכיר צעירים שחשבו בתחילה כי הם הומוסקסואלים אך בטיפול נכון הם שינו את נטייתם."

לא הייתי נדרש לדעה הזאת, לולא הייתה מובאת באתר אינטרנט המיועד לבני נוער, ועלולה לבלבל עליהם את דעתם. אבל כיוון שכך, ברצוני לספר לקוראי האתר, כי כבן למשפחה מסורתית, אמי ז"ל הייתה משיכון ד' בבני ברק, ואבי משמש גם כיום כגבאי בית הכנסת, אף אני, כמוכם, התמודדתי הרבה, בגיל שש עשרה, עם הפער העמוק בין מה שההלכה מצווה עליו, לבין מה שהורה לי ליבי.

אמנם, גדלתי בחינוך חילוני. אבל בבית פנימה נשמנו יהדות וקראנו יהדות, והיא הייתה מאז ועד עתה בעבורי שפת הנפש. אלא שאותו נפש השתוקקה לדבר האסור ביהדות, שדינו כרת.

במהלך נעוריי, וביתר שאת בזמן שירותי הצבאי, קראתי הרבה יהדות. מן הסידור והמחזור, דרך ספרי הזוהר, ליקוטי המוהר"ן, שולחן ערוך, ספר חינוך, ספרי חסידים ועוד כהנה וכהנה. עד כדי כך הגיעו הדברים, שבזמנו חשב הרב היחידתי שלי, ר' יהודה גלעד, שרצוני לעשות תשובה. לחזור בתשובה. אבל אני לא היייתי לחזור בתשובה, מפני שמעולם לא הלכתי מעם השם. אף על פי כן שאני חי כחילוני גמור, מקומו בקרבי תמיד.

אמי ז"ל הייתה אומרת, שתהיה לה נחת ממני כשאגיע לגיל ארבעים. שאלתיה למה, ואמרה, שר' עקיבא התחתן בגיל ארבעים. והנה, אמי נפטרה, לצערי, ואני בן חמישים, ואינני נשוי, אבל אני משתדל למצוא את אושרי ולקיימו בגבולות עולמי, בתוך מה שאפשר לי. וברוך השם שזיכני לזה.

אחד הדברים שלא האמנתי שיקרה אי-פעם היה, שאבי יעמוד ויקדש על היין בערב שבת, כאשר מסביב לשולחן השבת עומדים לא רק אחיי וגיסותיי וילדיהם, אלא גם אני ובן זוגי. ברבות השנים, מקץ הרבה דמעות וקשיים משפחתיים, הדבר אירע. והיום אני יושב אל שולחן אבי מדי יום שישי, עם בן זוגי, וחולק איתו את יין הקידוש ואת החלה הבצועה.

במהלך חיי נפגשתי בלא מעט בחורי ישיבות, שחמקו מן הישיבה אל העיר הגדולה, כדי להתנסות במה שנפשם השתוקקה אליו. חלקם עזבו את הדת, חלקם נישאו וחיים מאז חיים כפולים, חלקם נעלמו מחיי ואינני יודע מה עלה בגורלם. היו ביניהם חרדים וחסידים, חובשי כיפות סרוגות וגם כאלה הקשורים בארגונים, המתיימרים לשנות את נטיית ליבם של הומוסקסואלים.

במהלך השנים האלה כתבתי שירים וסיפורים, שביקשו לגשר על הקצוות האלה, בתוכי. חילוני המדבר וכותב בלשון קודש. הומוסקסואל המתייסר עם דתו. החלטתי להעתיקם מספריי ולהביאם בפניכם, כדי שיחזקו את רוחכם.

להלן שלישיית שירים, שכתבתי בהשפעת הגותו של הרב קוק, רב גדול בתורה, מקובל, משורר ואדם עתיר נפש.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ (טְרִיפְּטִיכוֹן)

"כֵּיוָן שֶׁאֵין אֲנִי אֵין הוּא – וְקַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין אַתָּה"

הרב קוק.

א. יִצְחָק

אֲנִי הִנְנִי אֲנִי וְהִנְנִי

בִּנְךָ, אָבִי, הִנְנִי.

אַל תְּבַטֵּל אוֹתִי, אָבִי.

אֲנִי הַפְּרִי שֶׁל גַּבְרוּתְךָ

מֵעִם כְּבוֹד אִמִּי.

אֲבָל אֲנִי הֲרֵי הִנְנִי.

בְּתוֹךְ גּוּפִי אֲשֶׁר חוֹלַלְתֶּם

מָזוּג דִּבּוּר שֶׁל אֵל.

אַל תְּבַטֵּל אוֹתִי אָבִי. אַל תְּבַטְּלֵנִי.

ב. יַעֲקֹב

אִם אֵין אֲנִי לִי עוֹד

אֵין הוּא וְאֵין אַתָּה.

דָּבָר לֹא לִי. אֵינֶנִּי.

אִם אֵין אֲנִי לִי עוֹד

אֵין אֵל וָאָב וְאֵין אָהוּב לִי,

וְאָז אֲנִי אֵינֶנִּי.

לָכֵן אֲנִי כֻּלִּי הִנְנִי.

אַל תִּשְׁאָלֵנִי מִי אֲנִי.

אֲנִי הִנְנִי וַאֲנִי בִּנְךָ, אָבִי. לֹא תְּבַטְּלֵנִי.

ג. מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת

כְּדֵי לֶאֱהָבְךָ

אֲנִי אוֹהֵב אֶת עַצְמִי.

כְּדֵי לְהַלֶּלְךָ

אֲנִי מְהַלֵּל אֶת עַצְמִי.

כְּדֵי לְקַדֶּשְׁךָ

אֲנִי מְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמִי.

עַכְשָׁו בָּרְכֵנִי – וַאֲבָרְכֶךָ.

יום הכיפורים התש"ן

*

בשיר הזה התניתי מעין הסכם עם אבי. כדי לקבל את אבי בתוכי, עלי לקבל את עצמי. ואני יכול לקבל את עצמי, רק אם אני מאמין, שבתוך גופי מזוג דיבור של אל. דהיינו, שאני פרי כפיו של הבורא, כפי שבא לידי ביטוי דרך אהבת אבי ואמי.

קבלת עצמי כרוכה בקבלת אבי ואמי ובקבלת אלוהיי, וגם בקבלת אהובי. אם לא אקבל את עצמי, אם אבטל וארוקן את עצמי, אחטא בזה לאל, שברא אותי, להוריי שעשוני וגידלו אותי למצוות ולמעשים טובים ולאהובי: "אִם אֵין אֲנִי לִי עוֹד / אֵין אֵל וָאָב וְאֵין אָהוּב לִי."

הרבנים היוצאים, כרב שפירא, נגד ההומוסקסואליות, אינם מבינים, כי בעשותם כן הם עלולים להביא אתכם למחשבת כפירה נוראה, שבעטייה אחת מן השתיים – תבטלו את האלוקים בקרבכם, או, חס וחלילה, תאבדו את עצמכם.

בשם האהבה, ובשם האמונה, אני מבקש מכך לאהוב את עצמכם. לדעת שאתם ברואי אל, וכי אתם זכאים לכל הטוב שברא השם בעולמו.

אילן שיינפלד.

מודעות פרסומת

One thought on “תועבה

השאר תגובה