עדיין בשבוע השלושה עשרה

בסוף השבוע האחרון הראיתי את תצלום האולטראסאונד הראשון שקיבלתי מילדיי בהודו לבני המשפחה, לחברים, אפילו לבעל בית הקפה שאני יושב בו. לא יודע איך להכיל את שמחתי. היה בזה טעם של גאווה ושל שיתוף, אבל הערב הרגשתי מבוכה, כשהראיתי את האולטראסאונד למישהי. כאילו אני חושף את ילדיי בעירום, טרם זמנם, לעינו של אחר.

בד-בבד עם זאת היה עלי השבוע להמשיך לעבוד, כדי לממן את תהליך הפונדקאות ולהכין את המשכו. זכרתי את סיפורם העצוב של חבריי, דן וארנון מירושלים, שנתקעו עם שני התאומים המקסימים שלהם בהודו למשך תקופה ארוכה, עד שאושרה אבהותם על הילדים והם קיבלו דרכונים והיו יכולים להביאם לארץ. בזמנו, כאשר שוחחתי עם ארגון "משפחה חדשה," יעצו לי לפנות אליהם כבר בשבוע השלושה עשר להריון, כדי למנוע מצב דומה.

רבים לא יודעים זאת, אך כדי שאנו, הומואים המביאים ילדים לעולם בפונדקאות, נוכל להכניס את ילדינו ארצה, עלינו לבצע בדיקת אבהות. בישראל, בדיקה כזאת נעשית רק מתוקף צו של בית המשפט לענייני משפחה. עלינו לפנות, באמצעות עורך דין, לביהמ"ש, עם חוזה הפונדקאות ואישור על ההיריון, ולבקש שיוציא צו לבדיקת אבהות. אחרי קבלת הצו עלינו לעשות בדיקת רקמות ב"תל השומר," שמחירה כמה אלפי שקלים.

שבוע אחרי לידת הילדים, עלינו לנסוע עימם לקונסוליה הישראלית בעיר הולדתם, שם הקונסו/לית נוטלים מהם דוגמת רוק, מכניסים אותה לערכה מיוחדת ומטיסים אותה ארצה בדואר הדיפלומטי. ב"תל השומר" מצליבים את הנתונים הגנטיים, מעבירים את התוצאות למשרד הפנים, ורק אז הילדים מקבלים דרכונים ישראליים ואנחנו יכולים להביאם ארצה.

בדיקת אבהות זו היא בדיקה מפלה. מפני שהיא אינה נעשית לילדים של הורים הטרוסקסואלים, המביאים ילד בפונדקאות בחו"ל, גם לא לילדי הומואים, שנולדים בארצות הברית. בארצות הברית כל יילוד מקבל מיד אזרחות אמריקאית, ודי בדרכון אמריקאי כדי להיכנס לישראל. אבל הבדיקה הזאת נכפית על הומואים כמוני, שנוסעים להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאות בארצות אחרות.

לו היה חוק הפונדקאות בארץ מתיר לנו לעשות פונדקאות כאן, כמובן שלא היינו נוסעים לחו"ל. אולם, חוק הפונדקאות במתכונתו הקיימת בארץ, מתיר רק לזוג נשוי לחתום על הסכם פונדקאות, וכך מחייב אותנו לנסו ע לחו"ל, לבצע פונדקאות עם נשים זרות, להוציא הון עתק, ולהיות חשופים להתעללות הביורוקרטית המתוארת לעיל, שמחירה הכספי הוא עצום. שלא לדבר על כך, שהילדים יצטרכו לעבור גיור כדי להיחשב כיהודים.

ובכן, לאור כל האמור לעיל, השבוע התקשרתי לארגון "משפחה חדשה" כדי לקבוע פגישה ולהתחיל בתהליך של בדיקת האבהות. לתדהמתי התברר לי, כי מחיר ההליך אצלם הוכפל, והוא עומד עתה על 10,000 ש"ח, שמשולמים לפני לידת הילדים.

בדקתי עם חברים, וגיליתי כי ישנה עורכת דין מנוסה בתחום, ויקטוריה גלפנד, שאצלה העלות של ההליך המשפטי הזה היא 5000 ש"ח בלבד. קבעתי איתה, כמובן.

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה," היא אישה יקרה, הפועלת הרבה למען שינוי ותיקון זכויות הפרט בארץ. אך כדאי לה להרהר בתעריפי משרדה. לקוחות כמוני, שאין הפרוטה מצויה בכיסם, העושים מאמץ על אנושי להביא ילדים לעולם, ועובדים קשה מאוד כדי לממן זאת, לא יכולים לשלם סכומי עתק כאלה להליך משפטי שנכפה עליהם ממילא.

בהמשך השבוע התחלתי להתעניין במטפלת לתאומים, ולחליפין בפעוטונים לתינוקות מגיל שלושה חודשים ואילך. לשמחתי, מצאתי שני פעוטונים כאלה בשכונתי, נווה צדק. אבל היו כמה וכמה חברים, שיעצו לי לא להפקיד פעוטות בגיל שלושה חודשים בפעוטון, ולטפל בהם, באמצעות מטפלת, עד היותם בני שנה.

עוד אינני יודע אם אוכל לעמוד בעלויות של מטפלת, אחרי מימון הפונדקאות, ושהות של חודשיים עם שני עוללים בני יומם בהודו, שגם שם אצטרך עזרה. אבל אם יש לכם/ן המלצה על מטפל/ת בתאומים, ועצה טובה לגבי ההחלטה, האם לטפל בהם שנה ראשונה עם מטפלת, או בפעוטון, אשמח לקבלה. כמו כן, היו מי שהציעו לי לשכור אופר. כזו שאינה גרה עמי בבית, אבל נמצאת בו רוב שעות היום. אם יש לכם/ן רעיון או מועמדת מומלצת לגבי זה, כתבו לי.

אילן.

מודעות פרסומת

2 thoughts on “עדיין בשבוע השלושה עשרה

  1. שלום אילן,
    לדעתי מכל הבחינות עדיף להשאיר את התאומים עד גיל שנה במסגרת ביתית ולא בפעוטון: מבחינה כלכלית: מטפלת לשניים בבית עולה בערך כמו פעוטון לשניים וההבדל בנוחות אסטרונומי, מבחינת היחס מטפל למספר הילדים אין ספק שאחד על שניים הוא יותר טוב מכל מה שתמצא בפעוטון, חיי חברה לא חשובים עד גיל שנה כך שגם פקטור זה מבוטל והחשוב ביותר: אתה חוסך לעצמך הרבה מאוד מחלות בחורף הראשון ביחוד לנוכח העובדה שהם אינם תינוקות יונקים ומע' החיסון שלהם קצת יותר רגישה. שיהיה במזל טוב.
    אגב, גם אני מרגישה מקופחת ביחס לחוק הפונדקאות אבל מכיוון אחר לגמרי. תוכל לקרוא על זה כאן, אם תרצה:
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2148780.

השאר תגובה