הצעד הראשון אל הפעוטון

כמה טוב שיש אינטרנט וטלפון נייד בעולם. לפעמים אני פשוט לא מבין איך הסתדרנו בלעדיהם.

הבוקר, בעקבות פוסט של ג'ודי, מן החברות שלי כאן, שסיפרה לי כי ההרשמה למעון ויצ"ו בדיזנגוף כבר החלה, נזכרתי להרים טלפון ליעל גאולה, מנהלת מעון "מגן אברהם" של ויצ"ו ביפו.

המעון הזה הוא הכי קרוב לשכונת מגוריי, נווה צדק. ביקרתי בו ביקור פתע, במהלך ההכנות שלי בארץ, לקראת ההורות, והתרשמתי מאוד מן הנעשה בו.

המעון שוכן ברחוב יהודה הימית, מאחרי גלי צה"ל, ויש בו ילדים יהודים, מוסלמים ונוצרים יחד, וכך גם צוות המטפלות.

הילדים שוהים בו משמונה עד ארבע, חוגגים את חגי שלוש הדתות, ויש בו סדר יום מסודר ותפריט מאוזן היטב.

כשבאתי לבקר שם, שכבו על מזרנים שמונה פעוטות שבעים ונקיים אחרי ארוחת צהריים, ואחת המטפלות הרגיעה פעוט נוסף, שצרח בלול שלו.

יעל גאולה, מנהלת המעון, קיבלה את פניי בשמחה, וכשסיפרתי לה, שאני עומד להיות אב חד הורי לתאומים/ות (אז עוד לא ידעתי מה יש לי, שאני גר בנווה צדק ורוצה לרשום אותם למעון, החל מספטמבר 2012, הבטיחה לי שתשמור לי מקום בשבילם/ן.

ואכן, הבוקר התקשרתי למעון. בתחילה לטלפון בזק. אבל היא הייתה בישיבה עם הסטודנטיות העוזרות שם. אז ביקשתי את הנייד שלה, והתקשרתי לשם כעבור שעה.

יעל הייתה חביבה בצורה יוצאת דופן, איחלה לי מזל טוב והרגיעה אותי בנוגע להרשמה.

"ההרשמה מתחילה רק ביום חמישי," אמרה לי, "כך שהכול בסדר. חוץ מזה, בינתיים מספיקות לנו תעודות הלידה. הרי אנחנו מקבלים גם ילדי עובדים זרים, על סמך שם בלבד."

מיד שלחתי לה באי-מייל את תעודות הלידה ההודיות של מיכאל ודניאל, הכתובות באנגלית ובהינדית, וכעת אני מחכה לשמוע ממנה, במה עוד כרוכה ההרשמה למעון.

זה מאוד מרגיע אותי.

אילנה, השכנה בדלת ליד, שטיפלה בילדותיו של האקס שלי, עדי, תהיה המטפלת של הילדים מרגע שנחזור ארצה ועד לכניסתם למעון. אחרי כן נראה כבר. הידיעה שאני 'מכוסה' בעניין הזה, עושה לי ממש טוב.

ובינתיים, למה אניטה, שהזמנתי לנקות את הדירה כאן, בדלהי, עוד לא הגיעה? למה אוסף הזבל שוב לא דפק לנו על הדלת, והשאיר אותנו עם שק אשפה מלא חיתולים, ומתי כבר אשה (בצירה) תתחיל להיות המטפלת של מיכאל ודניאל כאן?

על כל אלה בפוסטים הבאים.

נ.ב.

אני מת ללכת למכון הכושר. מרגע שנולדו לא עשיתי כלום חוץ מלהאכיל, לחתל, לישון ולאכול בעצמי.

אולי כשאניטה תבוא, ומיכל כבר תתעורר, ארשה לעצמי חצי שעה – שעה של אימון כושר.

אני כל כך זקוק לזה… ואם זה יקרה, בערב יהיה לי כוח לבדוק עבודות…

מודעות פרסומת

One thought on “הצעד הראשון אל הפעוטון

השאר תגובה