הערות על הסכם השלום (שירים ממלחמה קודמת)

ביומיים האחרונים עברתי על הארכיון שלי כדי למצוא בו שירים לגיליונות החג של העיתונים. לתדהמתי גיליתי, כי יש לי שני ספרי שירה שלמים, ערוכים, מנוקדים ומסודרים לפרסום, שלא פרסמתי, וכן שלל שירים חדשים שכתבתי בשנים האחרונות.
בתוך השירים האלה ישנה קבוצת שירים משנת 2006. מתקופת מלחמת לבנון השנייה. קראתי בהם ונחרדתי מן הרלבנטיות וממידת הנבואיות שלהם. הנה שניים מהם, כמה שעות לפני סיום הפסקת האש. להרגשתי, לא תתחדש, ואנו נהיה צפויים לעוד ימים ארוכים וקשים של מלחמה.
אילן.

הערות על הסכם השלום

א

הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת רַק הִתְחִילָה
וַעֲתִידָהּ לְהִמָּשֵׁךְ זְמַן רָב.
מַה שֶׁחָוִינוּ בָּהּ עַד כֹּה

הוּא כְּאָיִן וּכְאֶפֶס לְמוּל מַה
שֶׁעוֹד צָפוּי לָנוּ מִידֵי שְׁלִיחָיו שֶׁל אַלְלָה,
הַפְּזוּרִים וּמְמַלְּאִים אֶת הַמֶּרְחָב.

חַיָּלִים וְאֶזְרָחִים פֹּה מֵתוּ. לֹא לַשָּׁוְא.
הֵם הָיוּ הַקָּרְבָּנוֹת עַל קִדּוּשׁ
הַהִתְפַּכְּחוּת הָרִאשׁוֹנָה.

הָאָרֶץ תִּמָּלֵא בְּדָם.

גְּבָרִים עִם זְקָנִים וּמַבָּטָם פְּרָאִי
יִגְרְרוּ שׁוּב מַשְׁגְּרִים מִבָּתֵּיהֶם
וִישַׁגְּרוּ טִילִים אֶל הָעִיר.

הָעִיר תַּבִּיט אֵלֵינוּ פְּעוּרָת עֵינַיִם,
תְּמֵהָה, כְּמוֹ חַיָּה פְּצוּעָה.
הַרְבֵּה מֵתִים יִהְיוּ מִתַּחַת לְעִיֵּי הַהֲרִיסוֹת.

כְּשֶׁיִּפֹּל הַטִּיל עַל תֵּל אָבִיב יִשְׂרֹר לְרֶגַע שֶׁקֶט,
קוֹל זָר, מֵעִיק, שֶׁל הִתְפַּכְּחוּת קָשָׁה. אַחַר יְאַכְלֵסוּ
הַזְּעָקוֹת, הַצְּפִירוֹת וְהַסִּירֶנוֹת אֶת הַדְּמָמָה.
אַחֲרֵי שֶׁתְּכֻבֶּה הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן יִכְלֶה יֵרָאֶה נוֹפָהּ אַחֶרֶת.
פֹּה וְשָׁם תֵּחָשֵׂפְנָה הַפְּגִיעוֹת בַּבִּנְיָנִים
כְּמוֹ שִׁנַּיִם בּוֹהֲקוֹת בְּלֶסֶת חֲסֵרָה.

בְּבֵית הַחוֹלִים הָעִירוֹנִי תִּשְׂרֹר הֲמֻלָּה.
בְּבוֹר הַמַּטְכַּ"ל יֵשְׁבוּ קְצִינִים וְיִפְכְרוּ יָדַיִם.
הַמִּתְקָפָה הַזֹּאת תִּתְפֹּס אֻמָּה לֹא מוּכָנָה.

לֹא בַּתַּשְׁתִּיּוֹת, לֹא בַּתַּחֲזִיּוֹת, לֹא בַּמִּלִּים
הַיְּדוּעוֹת וְהַשְּׁגוּרוֹת, אֲשֶׁר כֻּבְּסוּ וּמֻחְזְרוּ
בַּסְּפָרִים, בָּעֲצוּמוֹת, בִּכְלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת.

הַטִּילִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל חִיזְבָּאלְלָה
יִקְטְלוּ וְיִפְצְעוּ כָּאן אֶזְרָחִים בְּלִי הַבְחָנָה.
זְקֵנָה בַּשּׁוּק, זוּג צָעִיר בְּחוֹף הַיָּם, עִם יֶלֶד.

ב

כְּמִי שֶׁאָמוּן עַל הָאֱמֶת
צַר לִי מְאֹד גַּם לְהוֹדוֹת
כִּי בַּמִּלְחָמָה הַבָּאָה, אִם
רַק יוּכְלוּ, הֵם לֹא רַק
יִרְקְדוּ עַל הַגַּגּוֹת.

הֵם יָבוֹאוּ, אַחֵינוּ, רַחְמָנִים בְּנֵי רַחְמָנִים,
מִן הַכְּפָרִים וּמִן הַמִּסְגָּדִים,
וְיִשְׁחֲטוּ אוֹתָנוּ בַּיָּדַיִם.

אֵין לִי אַשְׁלָיוֹת עוֹד.
אַשְׁלָיוֹתַי חָדְלוּ מִמֶּנִּי הַשָּׁנָה
וְאֵינָן מִתְכַּוְּנוֹת לַחֲזֹר.

מִי שֶׁלֹּא עוֹמֵד פֹּה עַל שֶׁלּוֹ
הוֹלֵךְ עַל פִּי הַחֶרֶב.
זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל תּוֹר.

13.8.06

האדמה הזאת

הָאֲדָמָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה בְּטוּחָה.
עָמֹק בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה הִיא מַחְזִיקָה
נְחָלִים שֶׁל דָּם. הַרְבֵּה אֻמּוֹת וּלְאֻמִּים
נִגְּפוּ בָּהּ. הַרְבֵּה מֵתִים שׁוֹכְנִים בָּהּ,
מְדַשְּׁנִים אֶת קְדֻשָּׁתָהּ, אֶת רְגָבֶיהָ, עֲפָרָהּ.

הַנַּחֲלָה הַזֹּאת רָעָה, אַךְ אֵין לָנוּ אַחֶרֶת.
אֲנַחְנוּ נִתְקוֹטֵט כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ כְּבָר לְפָנֵינוּ
וְרַבִּים עוֹד יַעֲשׂוּ, עַד שֶׁגַּם אָנוּ נֶעָלֵם.

אֲנַחְנוּ עוֹד נֵדַע כָּאן מִלְחָמוֹת הַרְבֵּה.
אֶת מְקוֹם הַדָּם יָמִיר הָרִיר, זֶה הַנִּגָּר
מִפִּי אָדָם שֶׁמֵּת שָׁלֵם. שׁוֹכֵב בְּלִי פֶּגַע.

עַד אָז נוֹתַרְנוּ כְּדֵי לִכְתֹּב שִׁירִים
עַל תּוֹלְדוֹת עִקְּשׁוּתָם שֶׁל יְּהֻדִּים,
שֶׁבָּאוּ הֵנָּה וּבָנוּ לָהֶם אֶרֶץ חֲדָשָׁה

עַל אַפָּם וַחֲמָתָם שֶׁל הַגּוֹיִים,
עַל הֲרִיסוֹת בָּתִים שֶׁל כַּפְרִיִּים,
עַל דָּמָם וְעַל דָּמָם שֶׁל אֲחֵרִים.

הָאֲדָמָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה בְּטוּחָה.
מֵעַל לְלִבָּתָהּ הַמְּפַכָּה בַּמַּחְשַׁכִּים
נוֹפָהּ מֻכָּר, וְהוּא קִבְרוֹת אָחִים.

מודעות פרסומת

השאר תגובה