תמורה: תמונה.

IMG_5797.JPG

     היום התעוררתי בארבע וחצי בבוקר, אחרי ארבע שעות שינה. זה מה שקורה לי בזמן האחרון. ארבע שעות שינה בלילה, וזהו זה. אבל הבוקר החלטתי לנסות משהו שעוד לא ניסיתי מעולם – להתיישב מיד ולכתוב פרק ברומן הבא שלי, עוד לפני כתיבת דפי הבוקר.

     זה משהו שלא עשיתי אף פעם. הרבה ספרים על כתיבה ממליצים על כך. לכתוב היישר מתוך השינה. אבל אני האמנתי עד כה, שעלי לגשת אל הכתיבה 'הרצינית' שלי כשאני לגמרי פיכח. אני שמח להודות שטעיתי. בחצי שעה של ערנות חלקית ביותר כתבתי חומר, שלא הייתי כותבו אחרת.

     ואז התיישבתי לכתוב דפי בוקר. ואז התחיל היום.

     אחת העצות המועילות ביותר בתחום הכתיבה היא – שמור על מכסה יומית של מילים, ו/או זמן, שבהם אתה כותב, ועשה את הכתיבה לפני כול דבר אחר. בדרך כלל זה לא עובד לי. היום זה עבד לי בגדול. ברגע שסיימתי את כתיבת הפרק ואת דפי הבוקר הסתערתי על הבית, וניקיתי אותו לקראת שבת.

     בעשר בבוקר נפגשתי עם עדי, בשבילכם עדי נס, בשבילי בעלי לשעבר. ביקשתי ממנו שיצלם אותי לעטיפתו של כרך השירים השלישי שלי. אני קורא לו, כרגע, 'ספר התמורה,' מפני שהוא מביא בו את המעבר שלי משירי בדידות ותשוקה – לשירי אבהות ואמונה. נראה היה לי, שיהיה כדאי להשתמש בכריכתו בדיוקן שלי, שיעביר בדיוק את השינוי הזה. סוג של שבר, סוג של תקווה.

     בילינו יחד הבוקר. בתחילה צילמנו בבית הקפה שהיה שלי פעם, והיה לנקודת שבר בחיינו וגם בחיי שלי. אחרי כן צילמנו בבית, שעודנו שלי, אבל לא לעוד זמן רב. זה היה לי חזק מאד. נדמה לי שרואים את היגון והסבל, הצער וההשלמה בעיניי.

     שתיים משלוש הכריכות של כרכי השירה כבר מוכנות. עכשיו, עם הצילומים שעשה עדי, יכול האקס השני שלי, דודי, לסיים את עיצובה של הכריכה השלישית.

     הלילה, אחרי אחר צהריים סוער עם הילדים וחבריהם, נסעתי לשוחח עם קהל ב'לילה בספריה,' בספריית שער-ציון בית אריאלה, שם אעביר סדנת כתיבה לשירה מיד אחרי החגים. השיחה התקיימה בתוך ספריית אחד העם, מאחורי קיר זכוכית, שנועד להגן על הספרייה, ועזר גם לבודד רעש, מפני שהשיחה שודרה בשידור ישיר באינטרנט. כאן תוכלו לצפות בראיון.

     היה לי מוזר מאוד לדבר עם קהל באמצעות מיקרופון, דרך קיר זכוכית. אני מקווה שהצלחתי להעביר ליושבים שם את עומק התהליכים המתרחשים בלבו של אדם כותב ובכתיבתו. אני מאמין שכן.

     דבר אחד אני יכול לומר לכם/ן. אני חווה כעת את אחת התקופות העזות בחיי. השילוב של השינוי הטוטלי המתקרב, של חיינו, יחד עם הרגישות העזה שלי לחילופי העונות, שבאה לידי ביטוי בגירוי הגוף כולו (גירוד, עקצוץ, דלקות), זה באמת משהו מיוחד.

     שיהיה לכם/ן לילה טוב.

מודעות פרסומת

One thought on “תמורה: תמונה.

השאר תגובה