לפעמים כדאי לחכות לתגובות.

עטיפת הספר חזית בלבד
השבוע קיבלתי שני מכתבים על אודות ספרי, "כשהמתים חזרו," מדגנית (שם בדוי), מישהי העובדת באחת מחנויות "צומת ספרים." אני מביא כאן מתוכם בהסכמתה.
שלום לך, אילן
כרגע סיימתי לקרוא את ספרך "כשהמתים חזרו." אני כותבת אליך, לאחר שלושה ימים של קריאה אינטנסיבית בכל רגע פנוי שהיה לי.
טרם עיבדתי את כל החוויה, אך בער בי הרצון לכתוב לך תודה על החוויה שהענקת לי וחלקת עם כל קוראיך
היטלטלתי בין בכי לצחוק, בין כאב לתקווה. בין העולם הזה לעולם בהקיץ, בין גולה לשייכות
הסיפורים של כולנו שונים, אך עם זאת, כה דומים. סבי וסבתי שרדו את צעדות המוות ואת מחנות הכפייה, אך בנותיהן – שורה'לה וגיטו'קה – נותרו שם, בלי שנדע מה עלה בגורלן לאחר שהנאצים נכנסו אל הכפר בסלובקיה ולקחו אותן יחד עם סבתן. בנות 9 ו-6. אמי גדלה כבת יחידה.
סבתא שלי לא הפסיקה לקוות ולחפש אותן, עד שמתה ב-1989
הספר החזיר אותי לסיפורי המשפחה, לשפה הייחודית של סבי, ז"ל: עברית של שטיבל מהולה ביידיש
ובפסקת הסיום של הספר בכיתי, אם כי לא מעצב, אלא מהתרגשות שטלטלה אותי והחזירה אותי באחת לתכלית קיומי כאן, בארצי מולדתי.
תודה לך מקרב לב
דגנית
*
מהות הספר עוסקת בכך שאין עם ישראל מוכן לגאולה. כל עוד עסקת בגלות, במוות, באובדן – יכלו לקבל ולהכיל. העיסוק בסוגיות: הקיום היהודי-ישראלי בישראל, קבלת השונה בחברה, הנטיות המיניות של "סלב" המשמש דוגמא (ולא סתם דוגמא, הדוגמא בהא הידיעה), ההקבלה הבלתי ניתנת להתעלמות, מחייך הפרטיים כאילן, הומוסקסואל, אב לתאומים וכו' – מהווה מראה חיה ונושמת לכל ישראלי באשר הוא. "תקפת" את כל החזיתות.
לא כל אחד יכול לעמוד מול המראה, להתמודד באומץ, ולקבל את מה שהוא רואה. זה קשה. גם בספר רוצים להרוג את השליח. סליחה, זה נוצרי… את המשיח 🙂
אולי אם היית סוקל אותו ומסיים בזה את הספר – היית מקבל ביקורות יותר אוהדות. (אני צינית עכשיו, בהיעדר מימיקה וגוון קול במחשב, חשה חובה לציין זאת).
לחלק השלישי של הספר – רוב עם ישראל אינו מוכן. אינו מסוגל להכיל. בסך הכול – הקדמת את זמנך והיית אמיץ, כמו כל אמן גדול.
כשאני ממליצה על הספר, אני אומרת שבסוף ישנו טוויסט בעלילה. שיתכוננו להפתעה. ושלא יצפו לסיום "הוליוודי" של הסרט. כי אחרי ככלות הכול – הספר הזה הוא יהודי. וכוחנו, היהודים, הוא המקוריות ברעיונותינו. מאז ומעולם – זה מה שגרם לנו לשרוד בכל מקום. ממשה בתיבה, דרך שינדלר ועד אלף אלפי הבדלות, אבל תודו שגם זה מקורי – האיחוד של הליכוד ביתנו.
שלך,
דגנית.

מודעות פרסומת

An English review on my latest book by Adi Shtamberger (The Jerusalem Post)

הנה ביקורת נהדרת על ספרי "כשהמתים חזרו," שפרסם עדי שטמברגר בג'רוזלם פוסט:

When the Dead Returned
by Ilan Sheinfeld, Kinneret, Zmora-Bitan –
This is simply one of the best books I have read so far this
year. Sheinfeld uses rich and inventive language to tell the
story of a Jewish family from Eastern Europe, which is also
the story of Zionism, East European Judaism in general,
and in particul
ar, its messianic aspirations. The historical
background is accurate and true-to-life, the characters
fascinating and the plot moves quickly and grabs you from
the first page. But that is not all. In this almost-perfect novel,
food serves an important role as the glue that keeps people
together – sons and daughters to their parents, grooms to their
brides, sisters and brothers to each other. Food, even more
than religion or common fate is what binds the whole Jewish
community together and serves as common ground between
Jews, even from very faraway places across the globe. And
if, like me, you’re of Eastern European origin, you will
instantly be filled with tearful memories and longings at the
descriptions of that wonderful comfort food our grandmothers
used to make for us – the krupnik soup, the stuffed helseleh,
the brown and fragrant cholent ( ןימח) and the fruit compote. I
can smell them all right now.

מחר בתוכנית הבוקר של ערוץ 2

מחר, בתוכנית הבוקר של ערוץ 2, מנהלת ההדרכה של "צומת ספרים," מאירה מאירה ברנע גולדברג, תמליץ על ספרי החדש. להלן הודעתה: "ביום ראשון הקרוב,אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, (ואם לא אקבל התקף חרדה של הרגע האחרון) אני אמורה להופיע בערוץ 2 בתוכנית הבוקר ולהמליץ על ספרים ליום כיפור.
שבועיים אני מנסה לצמצמם את הרשימה מתוך ידיעה שיש לי 5 דקות ולא אוכל להמליץ על כל הס

פרים שאני רוצה.
כמו תמיד אני מתעסקת בשטויות הרגילות כמו: מה ללבוש על מנת להיראות נורמלי. (כלומר לא להיראות פילפילה.וזה קצת קשה בהתחשב בעובדה שזו מי שאני…), והאם אצליח להתבטא בצורה סבירה פלוס כמו תמיד או שפתאום אתחיל לגמגמם ולדבר שטויות. והכי חשוב,אני שואלת את עצמי איך הסכמתי שוב ללכת להופיע בטלוזיה בשידור חי אחרי שכבר הבנתי שאני נלחצת מזה ברמה די גבוהה והבטחתי לעצמי לא לעשות זאת יותר.
עברתי עכשיו במהירות על 10 ההופעות האחרונות שלי בתוכניות הבוקר השונות וזו תמיד נראית לי בכלל מישהי אחרת ולא אני. טוב. מעניין מה יהיה הפעם…
במוצ"ש אדע את השעה המדויקת. זה אמור להיות בין 09:00-10:00. שבת שלום!!
בתמונה – אחד הספרים שאני מתכוונת להמליץ עליהם. הוא פשוט מעולה!!!!"